מהו מודל מעש״ה?
מודל מעש״ה (מחויבות, עשייה, שאלות, הבנייה) הוא שיטת התערבות מיידית המיועדת לסיוע לאנשים במצבי טראומה. המודל פותח כדי לתת מענה מהיר ויעיל במקום האירוע
עצמו, במטרה למנוע התפתחות של הפרעות פוסט-טראומטיות בהמשך.
מתי משתמשים במודל?
ההתערבות מתבצעת מיד במהלך האירוע הטראומטי ובמהלך 48 השעות הראשונות לאחר האירוע הטראומטי, כאשר מזוהה תגובת דחק חריפה (ASR – Acute Stress Response).
טיפול מהיר ונכון עשוי למנוע התפתחות של הפרעת דחק חריפה (ASD) או הפרעה פוסט- טראומטית (PTSD) בהמשך.
ארבעת שלבי המודל:
להאזנה למודל מעש״ה בקובצי שמע:
שלב ראשון: מחויבות
יצירת קשר אישי עם הנפגע:
- הצגה עצמית ושימוש בשם הנפגע
- הבטחת נוכחות מתמשכת: "אני כאן איתך"
- התחייבות להישאר עד להגעה למקום בטוח
בפשטות: אומרים "היי, קוראים לי… מה שמך? אני נשאר איתך."
- מציגים את עצמנו בשם מלא
- שואלים לשמו של האדם
- מבטיחים להישאר לצידו
- משתמשים בשמו לאורך כל השיחה
שלב שני: עשייה
הפעלת הנפגע באופן מעשי:
- מתן משימות פשוטות וברורות
- בקשת עזרה מהנפגע
- מתן משוב חיובי מיידי
- במקרה של פגיעה פיזית – הפעלה קוגניטיבית או הכוונת אחרים
בפשטות: נותנים משימות קטנות וברורות
- "אתה יכול לעזור לי להחזיק את זה?"
- "בוא נלך יחד לכיוון ההוא"
- "תוכל לספור כמה אנשים יש פה?"
- תמיד מחזקים: "יופי", "מצוין", "זה בדיוק מה שצריך"
שלב שלישי: שאלות
העברת הנפגע לחשיבה רציונלית:
- שאלות ממוקדות וקונקרטיות
- הימנעות משאלות רגשיות
- עידוד חשיבה שכלתנית
בפשטות: שואלים שאלות פשוטות שדורשות חשיבה
- "לאן תכננת להגיע?"
- "מי היה איתך?"
- "איך הגעת לכאן היום?"
- נמנעים משאלות על רגשות כמו "איך אתה מרגיש?"
שלב רביעי: הבנה
סגירת האירוע בצורה מובנית:
- שחזור רצף האירועים בצורה עובדתית
- הדגשת סיום האירוע
- יצירת רצף: עבר, הווה ועתיד
בפשטות: עוברים על האירוע בקצרה ובצורה עובדתית
- "אז הגעת לכאן ב-8 בבוקר"
- "אחר כך קרה כך וכך"
- "עכשיו אנחנו פה, והאירוע מאחורינו"
- מדגישים: זה נגמר, אתה בטוח עכשיו
עקרונות חשובים בהתערבות
מה לעשות
- הפעלה מתמדת של הנפגע
- שמירה על תקשורת קוגניטיבית וקונקרטית
- יצירת תחושת מחויבות ונוכחות
- מתן הוראות ברורות ופשוטות
מה להימנע ממנו
- חיבוקים או מגע פיזי
- שיחות על רגשות
- נרמול של פחד או חרדה
- הבעת אמפתיה מילולית
- הסחות דעת לא רלוונטיות
זכרו: המטרה היא לא "לפתור הכל", אלא לעזור לאדם לצאת ממצב המשבר הראשוני וחוסר האונים ולחזור לתפקוד בסיסי.