לעתים תכופות מדי, אנשים מתרכזים יתר על המידה בחסרונות של הפרעת קשב ושוכחים להתייחס לכך שישנן גם יתרונות להפרעת קשב.
ישנן תכונות רבות אצל ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב שמהווים דווקא יתרון. למעשה, הרבה אנשים, הגיעו לאן שהם הגיעו, כנראה, בזכות הפרעת הקשב שלהם. על מנת שתכונות אלו באמת יהוו יתרון, צריך ללמוד איך להביא אותם לידי ביטוי. נציין כאן כמה מהיתרונות הבולטים של הפרעת קשב.
- אמפתיה:
זהו יתרון גדול מאוד ותכונה שלא קיימת אצל כולם. אנשים עם הפרעת קשב בד”כ מסוגלים להתחבר מהר מאוד לאנשים. לעיתים קרובות מדובר באנשים עם לב חם ורחב, מלאי אנרגיה ושמחת חיים. הרבה פעמים, בגלל שהם משדרים תחושה של קרבה ואינטימיות, אנשים רבים מתקרבים אליהם ומחפשים אצלם תמיכה רגשית. בדרך כלל, הם גם מקבלים אותה ובגדול.
כשהם חברים שלך זה מכל הלב, עם נאמנות וסלחנות אינסופיות כמעט.
מחקרים רבים מצאו כי ההצלחה של אנשים תלויה בעיקר באינטליגנציה הרגשית שלהם, ופחות מורכבת משילוב של מיומנויות וכישורים בפועל. אנשים עם הפרעת קשב נוטים להיות רגישים פיזית ומנטאלית, הרגישות לסביבה בשילוב אין ספור המחשבות והתחושות שעוברות בראשם ובגופם גורמות להם לחשב את המצב מנקודות שונות, להגיב ברגישות, ובתשומת לב יתרה. לאור שנים של התמודדות עם עצמם, הם למדו לסגל לעצמם דרכי פעולה על דרך האמפתיה, לאחר התנסות וטעייה הם יודעים לבדוק את השטח ולהגיב בהתאם, הם יודעים ללמד את עצמם, לקלוט ולעבד מידע בצורה יוצאת מן הכלל.
- יצירתיות:
רבים מהאנשים עם הפרעת קשב מתאפיינים ביצירתיות רבה. להרבה ציירים, כתבים, מעצבים, מוסיקאים ואומנים יש הפרעות קשב וריכוז. נראה שקל להם יותר להתרכז בעבודה מסוג כזה ולהיות מקוריים ומתוחכמים. יתרונות של הפרעת קשב באות לידי ביטוי באנשים אלו, בכך שהם יוצרים נהדרים גם כשמדובר ביצירה ספונטנית (אילתור), הצעת רעיונות חדשניים וכד’. מעבר לכך, שווה להכליל אותם בסיעור מוחות (חשיבה משותפת בקבוצה) אם רוצים שיהיו תוצאות מעניינות ומקוריות.
- התלהבות:
ההתלהבות היא גם כן תכונה שמשותפת להרבה מהאנשים עם הפרעת קשב. מכיוון שהרבה פעמים הם מרגישים משועממים ומתוסכלים מהעבודה או מהלימודים, הם מחפשים אחר מקומות מעניינים אחרים שמלהיבים אותם ושבהם הם מצליחים. ישנה תחושה טובה מאוד וסיפוק רב שנובעים מההצלחה בהשגת מטרה כלשהי ולכן ההתלהבות ניכרת בהם לעתים קרובות.
נקודה נוספת היא, שאנשים רבים מרגישים שאין להם יכולת להתמודד עם דברים מסוימים בחייהם וכתוצאה מכך, יתכן והם יהיו צריכים להתמודד עם בעיות שנגרמות מתחושת חוסר היכולת הזו. לעומת זאת, אנשים עם הפרעת קשב, אוהבים להתנסות במשימות שנראות כביכול בלתי אפשריות ולהוכיח שהם כן מסוגלים, בניגוד לציפיות של אחרים. גם כאן באה לידי ביטוי תכונת ההתלהבות.
- מיקוד יתר:
תכונה נוספת שנפוצה אצל אנשים עם הפרעת קשב היא היכולת להתמקד באופן אינטנסיבי בדברים מסוימים. כאשר התכונה הזו מצטרפת למוטיבציה, אז כאשר לאדם יש מטרה שאותה הוא מחליט להשיג, הוא יעשה מאמצים רבים להתמקד באותה מטרה והוא יתעקש לא להזניח את מה שהוא השיג. ואכן רבים מבעלי הפרעת קשב הנם “מונעים” מכוח פנימי למטרות שהם בוחרים ומסוגלים להיות ממוקדי מטרה בשאיפה להצליח, וזה מביא אותם להישגים מרשימים בתחומים שונים.
- חוש הומור:
פעמים רבות נראה אצל אנשים עם הפרעת קשב חוש הומור מצוין. נראה שחוש ההומור ממש טבוע באנשים כאלו. יתכן וזה נובע מהצורך לדעת שאפשר לקחת דברים בקלות.
אגב, תכונה זו קשורה גם ליצירתיות הבולטת אצל אנשים עם הפרעת קשב ולכן מתוקף היותם יצירתיים, גם חוש ההומור מפותח.
- חוזק נפשי:
הצורך להתמודד עם מצבים קשים מביא איתו את הצורך לפתח תכונה חשובה מאוד של חוזק נפשי.
אנשים עם הפרעת קשב מתמודדים ללא הפסקה עם אתגרים. זהו דווקא דבר חיובי מכיוון שזה מצריך פיתוח חוזק נפשי שמאפשר להם לעמוד חזרה על הרגליים ולהוכיח שהם יכולים. כך, פעמים רבות, מכשולים רק הופכים אנשים עם הפרעת קשב לחזקים יותר.
- זווית ראיה שונה:
יתרון גדול מאוד של אנשים עם הפרעת קשב הוא, שהם רואים את העולם בצורה שונה משאר האנשים. הבדל זה בפרספקטיבה גורם לעניין רב באינטראקציה (בתקשורת ובקשר) איתם ובצורה שבה הם מנהלים את חייהם.
- פתרון בעיות:
אנשים עם הפרעת קשב אלופים במציאות פתרונות, הם לא ימצאו נחת עד שימצאו פתרון לבעיה.
זהו יתרון, הם דוגלים בפתרון והתקדמות, ולא אוהבים להשאיר את הדברים “תלויים באוויר”, אפשר להגיד שהדברים שתמיד תלויים באוויר בתוך ראשם, מאזכרים אותם יום יום, ולכן בשביל להוריד מהעומס הם מתעסקים בעיקר, מוצאים פתרונות נהדרים וממשיכים הלאה במהירות. הם לעיתים מעט אימפולסיביים, ופועלים באופן אינטואיטיבי שמשאיר אותנו עם פה פעור מולם, אך הם לומדים להיות שבעים מהפתרונות שהם מוצאים להם ולומדים מהאימפולסיביות שלהם דיי מהר.
- ריבוי משימות:
אנשים עם הפרעת קשב אוהבים אתגר מוחי, ולכן הם יותר מכל דבר אוהבים להתמודד מול דברים חדשים ובניהם ריבוי משימות. הם נהנים לרפרף ממשימה אחת לאחרת, טווח הקשב שלהם הוא כל כך קצר שזה טבעי לחלוטין עבורם. הם מצליחים לבצע כמה פעילויות במקביל, פעילות משניות כגון שרבוט בזמן הקשבה, קריאה וחשיבה על הדבר הבא, אכילה והקלדה, המוח שלהם עובד שונה, וכך הם מגיבים לכמה גירויים במקביל.
- הם משגשגים עם תמיכה ועידוד:
עם התמיכה הנכונה, דרבון והקשבה, אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מסוגלים לשגשג. למורים היום יש אחריות רבה, מורים נכונים יכולים לתעל את הכישרונות הרבים של ילדים הפרעות הקשב, הם וההורים אחראים להביא שמחה והתלהבות לתהליך הלמידה של הילד ולהפוך אותו למעניין ומאתגר, הם אחראים על בניית הביטחון העצמי שלו, הם מסוגלים לשבור אותו ולהפוך אותו למאוכזב ממערכת החינוך למשך כל חיו, או להעניק לו כלים שישמשו אותו וירימו אותו לגבהים חדשים. עם עידוד והקשבה נכונים אותו הילד יגיע להצלחה משגשגת.
האם יש קשר בין יצירתיות והפרעת קשב?
סקוט בארי קאופמן, פסיכולוג ומנהל מדעי של המכון לדמיון במרכז לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת פנסילבניה, טוען שמערכת החינוך נוטה להחמיץ את הקשר הישיר הקיים בין ADHD (הפרעת קשב) לבין יצירתיות. הוא מבסס את טענתו על מחקרים המראים כי המנגנון השולט על חלימה בהקיץ, דִמיוּן ושיטוט מחשבות – האמור להיות פעיל בעיקר בזמן מנוחת המוח – הוא בעל פעילות-יתר אצל אנשים עם הפרעת קשב וריכוז. אלה, אומר קאופמן, “נתקלים ביותר קשיים מאחרים בדיכוי ו/או שליטה על פעילות הדמיון במוח”. בעיניו, הקשיים האלו הם דווקא יתרונות.
“למעשה, ניתן להסתכל על מאובחני ADHD כאנשים שעודף בדמיון אצלם, מפצה על לקות הלמידה“.
דמיון פעיל, מדגיש קאופמן, הוא זה המוביל ליצירתיות ולחשיבה יצירתית. זה גם מסביר את העובדה שאנשים שמאובחנים עם הפרעת קשב ואנשים המסווגים כבעלי חשיבה יצירתית – דומים מאוד. כלומר, ניתן להסיק מדבריו שיצירתיות והפרעת קשב אכן הולכות יחדיו ואף בצורה אפקטיבית שתורמת רבות לאותו פרט. הבעיה טמונה בתיוג שאנו כחברה עושים. ברגע שהמאובחן מקבל את תגית ה-ADHD , מערכת החינוך עשויה לנתב אותו כתוצאה מכך, למסגרות או לתוכניות לימודים מיוחדות, העלולות להגביל את מנעד הבחירה שלו במקומות הלימוד ואף לנטרל את הקשר שנוצר אצלו בשילוב בין יצירתיות והפרעת קשב. קאופמן טוען שצריך להכיר במימד היצירתי המפותח אצל ילדים בעלי הפרעת קשב, ולזכור שלא תמיד המבנים הנוקשים של הכיתה או סביבת העבודה מתאימים להם או בעצם למוח שלהם, ולכן צריך לחשוב באופן יצירתי ולהגמיש עבורם את המבנים האלה.
כיצד נטייה ליצירתיות מתקבלת בחברה הרחבה ומה משמעותה?
קאופמן טוען שיצירתיות בכלל אינה מוערכת דיה, לדעתו. המערכות השונות נוטות לבלבל יצירתיות עם מופרעות, עם שיבוש סדרי החיים. כנגד כך, טוען קאופמן שאי אפשר להמעיט בערכה של יצירתיות. עבור הורים לילדים עם הפרעת קשב הוא מציע לעבוד בשיתוף פעולה עם המורים של ילדיהם, כדי לפתח צורות לימוד גמישות ויצירתיות מתאימות.
התחברת למאמר? רוצה לשמוע יותר?
להזמנת הרצאות וקבלת חומרים השאירו פרטים ונחזור אליכם