1. דיכאון:

הוא מצב בו תחושות הדכדוך, העצבות והייאוש, הן כבר לא 'מצב שחולף' אלא מתמשכות ופוגעות משמעותית בתפקוד היומיומי.

הדיכאון יכול להופיע ברמות שונות. הוא שכיח בקרב 6% בישראל, והכי חשוב: שאפשר לפתור אותו בהצלחה!

כדאי לדעת:
כולנו חווים פה ושם ימים של עצב, רוגז, או אכזבה ולפעמים גם יש לנו סיבה מוצדקת… זה ממש אנושי, אבל אינו קשור לדיכאון כלל. הביטויים המצויים כמו "איזה דיכאון, החנות סגורה"! "יש לי יום דיכי"… הם טובים להגזמות החינניות שלנו, אבל לא באמת נכונים. בואו לא ניסחף. החיים הם לא דיכאון ולא כל דבר הוא ממש הפרעה. 

'דיכאון' זה שלב נוסף, כשהרגשות כמו משתלטות על האדם והורסות לו את החיים. 

______________________________

2. תסמיני דיכאון:

רגשות: מצב רוח מדוכא רוב שעות היום, עצבות קבועה, תסכול, ייאוש, חוסר עניין והנאה, תחושת ריקנות, חוסר תקווה, לעיתים חוסר עניין בפעילויות שבעבר היו מהנות, או גם רוגז ועצבנות.
תחושה חזקה של כישלון, חוסר ערך עצמי, או גם אשמה.

שינה: שינה מוגזמת או נדודי שינה. לעיתים שניהם גם יחד.

אנרגטיות: תחושת עייפות גם אחרי מנוחה או חוסר אנרגיה באופן מתמיד. "אין כח". האטה בחשיבה או בתנועה. 

תיאבון: שינויים מהעבר ברמת התיאבון. כמות האכילה תגדל או תופחת, לצד ירידה או עלייה משמעותית במשקל.

ריכוז: קושי להתרכז או לקבל החלטות.

חשוב לדעת:

במקרים של מחשבות על מוות או התאבדות – יש לפנות מיידית לגורם מקצועי

______________________________

3. מי בדיכאון?

הדיכאון יכול להשפיע על כל אחד, בכל מגדר ובכל גיל. 

למרות זאת, הדיכאון שכיח יותר בקרב:

1. ילדים ובני נוער – בעיקר אלו החווים לחץ חברתי.
2. גיל ההתבגרות – אלו תקופות של שינויים היכולים ליצור דיכאון.
3. נשים – בפרט בתקופות שלאחר לידה.
4. מבוגרים – שינויים פיזיים, בדידות או אובדן – עלולים להגביר את הסיכון.

 

ממש כך:

דיכאון יכול להופיע גם אצל אלו הנחשבים כ'אנשים חזקים'. לעיתים, דווקא רגישויות או תפיסות מחשבה שונות המצויות בעיקר אצל ה'חזקים' יכולות ליצור אצלם דיכאון. 

______________________________

4. איך זה מגיע?

מצבים טראומתיים: אחר פרידה מקרוב אהוב, ובפרט כשמדובר בטרגדיה או בפתאומיות.

מצבים של חוויות קשות מהעבר, כמו התעללויות ופגיעות מילדות.

דפוסי חשיבה ורגשות:
בעלי תחושות של חוסר ערך וכשלונות מתמשכים, בעלי אופי פסימי קיצוני, ובעלי תחושה של חוסר אונים. 

מצבי חיים:

קשיים ומועקות משמעותיות כמו: קשיים וסיבוכים כלכליים, קשיי זוגיות, עבודות תובעניות מעבר ליכולת הרגשית והמנטלית. 

השפעה חברתית:
בידוד חברתי, היעדר תמיכה חברתית.

אירועיים סביבתיים:

מלחמה, אסונות טבע ועוד, יכולות לעורר דיכאון.

גורמים ביולוגיים:
נסיבות כמו שינויים כימיים במח או בוויסות ההורמונלי. לדכאון יש קשר להשפעה גנטית.
גורמים הורמונליים:
שינויים הורמונליים בגיל המעבר, וכן המעבר. 

חומרים:
שימוש באלכוהול באופן מופרז, או תרופות מסויימות בעלי תופעות לוואי, או בסמים.

 

כמה שזה נכון!

כשאנו מודעים לסיבות הגורמות את הדיכאון, אנחנו יכולים לרוב גם למנוע אותו, או לטפל בו באופן הנכון.

______________________________

5. ישנם כמה סוגי דיכאון:

1. דיכאון קליני (מג'ורי) DMM
הסוג הנפוץ ביותר:
דיכאון קליני מתייחס להופעתם של הסימפטומים דיכאוניים באופן שמביא למצוקה או פגיעה בתפקוד במשך שבועיים רצופים לפחות, וכאשר רגשות אלו אינם נעלמים מעצמם.

 

2. דיסתימיה – דיכאון מינורית (PDD)
דיכאון בסמפטומים קלים יותר, אך מתמשכים.

 

מוגדר כ'דיכאון שקט' או 'סמוי'. התחושות הן קלות יותר (ביחס לדיכאון קליני) אך מתמשכות לפחות שנתיים.

פעמים רבות, כיון והסימפטומים אינם חזקים, לא נוצר רושם של דיכאון אלא רק ניתוק רגשי, אך האמת היא כי המתמודד סובל מכך בפנימיותו ויש לסייע בעדו. נציין, כי למרות שהסימפטומים קלים יחסית, הרי שהסבל הינו גדול יותר כיוון ומתמשך זמן רב והפגיעה היא נרחבת.

 

3. דיכאון פסיכוטי:
מצב חמור יותר בו נפגעת אבחנת המציאות.

במצבים אלו הדיכאון משפיע על המחשבות באופן לא מציאותי.

 

4. דיכאון עונתי:
כאשר הדיכאון מופיע שוב ושוב בעונה ספציפית, ובדרך כלל בחורף.

 התופעה שכיחה יותר באזורים בהם שעות החושך ארוכות יותר,

 

5. דיכאון פרה-ויסתי (PMDD):
כאשר הדיכאון מופיע שוב ושוב בעונה ספציפית, ובדרך כלל בחורף.

דיכאון בקרב נשים, המתחיל כשבוע לפני תקופת המ. החודשי, כאשר הדיכאון משתפר ו/או נעלם עם תחילתו.

6. סוגי דיכאון שונים נוספים:
דכאון כתגובה מחלות שונות, / תופעות לוואי מתרופות, / שתייה מופרזת של אלכוהול או שימוש בסמים.

 

6. אפשר לפתור את זה?

בוודאי! 

רוב אלו שפנו לעזרה, פתרו את הדיכאון בתוך שבועות עד חודשים ספורים.

במקרים של דיכאון חמור, התהליך ימשך זמן נוסף, ולעיתים יתרחב משמעותי.

חשוב לפנות לעזרה מוקדם ככל הניתן, מה שיקל על התהליך.  

 

נקודה חשובה מאוד!

תמיכה משפחתית וחברתית יכולה לזרז את תהליך ההחלמה. וההיפך מכך, בידוד או ריחוק חברתי עלול להכביד על התהליך. 

______________________________

 

7. איך נפתור את זה?

לפני הכל – המלצה שלנו, לעולם אל תהססו ללכת לטיפול הנכון ביותר. מומלץ מאוד להיעזר עם 'מוקד ההכוונות׳ המקצועי שלנו, המעניק סיוע מכל הלב וללא עלות כלל

(0747800380 שלוחה 2). 

ישנם שני תחומי טיפול עיקריים: הטיפול הפסיכותרפי (לשינוי גישות חשיבה ותפיסת עולם, המשפיעות ישירות על רגש האדם. יכול להיות CBT או שיטות אחרות, המוענקות ע"י גורמים מקצועיים), והטיפול התרופתי (נוגדי דיכאון, הנקבעים ע"י פסיכיאטר). בדרך כלל, הטיפול המומלץ הוא שילוב בין שניהם. אם כי לפעמים די באחד מהם.

חשוב לציין כי ישנם טיפולים נוספים  למקרים מסוימים (כמו טיפול בנזעי חשמל -ECT , גרייה מגנטית עמוקה  (TMS), קטמין, ועוד).

חשוב לך לדעת:
ישנם שכביכול 'דורשים' מאותם שבדיכאון "צא מהדיכאון שלך". צריך לדעת שהדיכאון משפיע על האדם ולא תמיד יכול לצאת בכוחות עצמו. זה המשימה והאחריות שלך לדובב ולקדם את קרוביך אל עבר הפתרון הראוי לו. 

______________________________

 

8. איך נסייע לזרז את הצלחת הטיפול?

 

לצד התהליך הרשמי, תמיד חשוב לתמוך בתהליך הטיפולי על ידי ריענון ויצירת הרגלי חיים נכונים.

שינויים באורח חיים: פעילות גופנית, תזונה בריאה, שינה מספקת, טכניקות הרפיה.

תמיכה חברתית: שיתוף ברגשות עם חברים בעלי אנרגיות חיוביות, בני משפחה או קבוצות תמיכה, וחיבור לאנשים קרובים שיכולים להעניק תמיכה נפשית וחברתית.

פעילויות חווייתיות: השתתפות בתחביבים או פעילויות שמביאות שמחה ומשמעות. מלבד זאת נציין, כי התנדבות או מעורבות חברתית עשויות לחזק תחושת ערך ומשמעות. ככל ומדובר בהתנדבות – וכדאי להשתלב בתחומי עיסוק המעניקים רגשות שמחה (ופחות במקומות בהם רגשות כאב וצער).

 

חשוב לך לדעת:

 

ככל וניתן רק בשינוי דפוסי חיים – בוודאי שזה נחמד. אבל לעולם אל תהססו מלשלב גם טיפול תרופתי ופסיכותרפיסטי בכדי להניע את תהליך הריפוי כנכון.

 

______________________________

 

9. ומה נעשה בכדי למנוע את זה?

בואו ונביט אל עתיד טוב יותר, ונשתדל למנוע מעצמנו ומקרובינו את ההתמודדות הדיכאונית.

נאמר את האמת, לעיתים לא ניתן למנוע לגמרי אם יש גורמים ביולוגיים או גנטיים, אבל בהחלט ניתן להפחית את הסיכון, והעצים את חוסן המערכת הנפשית והרגשית.

 

איך נעשה את זה?

נשמור על אורח חיים בריא, נפחית מעצמנו לחצים נפשיים ורגשיים, נשתדל להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת, ונשתלב עם קשרים חברתיים תומכים (קראו בהרחבה בפרק 8).

 

______________________________

 

מילה טובה מ'לחיות!':

הדיכאון לסוגיו (ובפרט דיכאון מינורית – סמוי) פוגעים באופן חמור באיכות החיים, למרות שלעיתים זה לא נראה כך.

חשוב להבין כי לא רק המתמודד/ת סובל/ת אלא הסבל  הוא של שאר בני המשפחה והקרובים, אין שום סיבה בעולם לתת לזה להמשיך (או להתחיל..). 

כל כך הרבה אנשים יצאו מההפרעה הזאת לחיים בריאים ומאושרים – וזאת הסיבה שאנו קוראים לכולם לא לוותר על החיים. מגיע לכולם לחיות, ולחיות טוב!