האתר החדש בהרצה, יתכנו שיבושים קלים | תכנים חדשים מתווספים מידי תקופה

חרדה. אל תפחדו לדעת!

  1. חרדה:

הפרעת התמודדות עם חוויית פחד, מתח או דאגה באופן קיצוני ומוגזם כשאין סיבה הגיונית לעוצמת פחד שכזאת, כשתחושות אלו מפריעים או מגבילים את ההתנהלות השגרתית.

 

חשוב שנדע:
תחושת ה'פחד' היא מתנה נפלאה מהבורא בכדי להתריע מסכנות שונות, כמו 'חום' המאותת לנו על חולי. מה שקורה ב'הפרעת חרדה' הוא שימוש חסר פרופורציה ברגשות אלו, באופן המגביל את החיים בפעולות מסוימות או את איכות החיים באופן כללי.

______________________________

 

  1. סוגי חרדה: 

ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה.

  1. הפרעת חרדה כללית (GAD):
    חיים את הפחד במינון יום יומי… עם תחושת מתח ועצבנות כללית בשגרת היום, כשהפחד והמתח הם 'חלק מהחיים' עם קושי להירגע.
    הסובלים מ'הפרעת חרדה מוכללת' מוצאים את עצמם מדמיינים בעיות קשות או מהרהרים שוב ושוב בבעיות קיימות, או בקיצור: "חיים את הפחד".

כמה זמן? ההפרעה היא כרונית ומתמשכת.

סימפטומים: קיימים בדרך כלל ברמה נמוכה-בינונית.

 

  1. התקפי חרדה – פאניקה:
    פתאום זה קורה… איזה פחד!
    תחושות חזקות של פחד מופיעות באופן פתאומי למשך זמן מוגבל, ובפעמים רבות גם עם תסמינים פיזיים כמו במצב עילפון: דופק מהיר, קוצר נשימה, סחרחורת, רעד, זיעה מרובה, גלי חום וקור ועוד.

התקפים אלו יכולים להיות מתוך ערנות או אף מתוך שינה.

כמה זמן? מתחילת ההתקף ועד לשיא ההתקפה, הממוצע הוא בין 2 דקות לשעתיים, כאשר לאחריה נותרת תחושה לא נעימה אך ללא התסמינים החזקים של דפיקות לב וקוצר נשימה. 

סימפטומים גופניים: קיימים בעוצמה גבוהה.
שלא נטעה: למרות שההרגשה היא כמו של 'התקף לב', אין מדובר בסיכון גופני כלל.

 

  1. הפרעת חרדה חברתית:
    יותר קל לצום יממה מאשר לדבר עם מישהו…
    בהפרעה חברתית קיים פחד חזק מדי ממצבים חברתיים, וכמו מפגישה עם אנשים חדשים או דיבור בפני קהל.

 

  1. הפרעות פוביה:
    כל אחד והפוביה שלו…
    פחד ספציפי ממצב או אובייקט מסוים. זה יכול להיות פחד מטיסה, גבהים, חיות מסוימות, מעליות, אש, ים, או אפילו משהייה בחדרים סגורים (מקלסטרופוביה) או חרדה משהייה במקומות שאין יציאה נוחה או אפשרות לקבלת סיוע (אגורפוביה).

 

מפחיד להפסיד!

חרדה אינה משפיעה רק פסיכולוגית, אלא אפילו כלכלית! מחקרים מראים כי הפרעות חרדה גורמות להפסד כלכלי משמעותי. הסיבה היא ירידה בפרודוקטיביות, אובדן כישורים מקצועיים, ואף ימי מחלה רבים.

מדהים להיווכח, כי בכל שנה, ההפסד הכלכלי הכולל הנגרם מחרדה מגיע לכדי 100  מיליארדי דולרים בשוק העבודה האמריקאי בלבד! 

______________________________

 

  1. ומה הם תסמיני החרדה?

יש הרבה.. הנה הרשימה של התסמינים העיקריים:

תסמינים נפשיים:

  • בחרדה כללית: דאגות ללא הפסקה – גם ברמה בינונית-נמוכה.
  • בהתקפת חרדה: הופעת תחושות עוצמתיות של פחד לזמן מוגבל (שעות ספורות) 
  • התעסקות כפייתית בדאגות ובתרחישים מלחיצים
  • מחשבות טורדניות וקושי לשלוט בה
  • תסמינים התנהגותיים (השפעה על ההתנהגות היומיומית)
  • הימנעות ממצבים מסוימים (כגון אירועים חברתיים, מקומות ציבוריים)
  • קושי להירדם (למה לישון כשאפשר לדאוג?..)
  • ייתכנות לתסמינים נלווים: עצבנות או רגישות יתר, קושי בריכוז ושכחה, קושי לקבל החלטות.

תסמינים גופניים:

  • דפיקות לב מהירות (ובכלל, אני על הספה),
  • סחרחורת או תחושת עילפון (תזכרו שזאת רק תחושה!),
  • הזעה מוגברת,
  • רעד בגוף,
  • כמו קוצר נשימה או תחושת חנק
  • כאבי בטן, בחילות או שלשולים
  • שרירים תפוסים או כמו רגישות בשרירים
  • תחושת קור פתאומית או גלי חום
  • יובש בפה
  • תחושת לחץ או כאב בחזה (שעלול להזכיר התקף לב)
  • החרדה צורכת המון אנרגיות, וכבונוס יש גם עייפות…

 

הנפש והגוף יחדיו:

השפעת ה'חרדה' היא לא רק על הנפש אלא לפעמים גם על סימפטומים גופניים. אולי הגיע הזמן לשחרר את זה?..

______________________________

 

  1. מי בחרדות?

  • חרדות מופיעות החל מגיל 6.
  • 'הפרעת חרדה כללית' מופיעה בדרך כלל בסביבות גיל 20.
  • בין 5-10% מהאוכלוסייה חווים הפרעת חרדה בכל רגע נתון. וכמעט כל אדם סובל מהפרעה זו מתישהו במהלך חייו.

מתי נדע שזאת הפרעה הדורשת טיפול? כשאנו מזהים כי לא מדובר בחרדה חולפת אלא כזאת המתקבעת ומפריע למהלך החיים התקין. זהו בדיוק הזמן לטפל בה עוד 'כשהיא קטנה'.

חשוב לדעת:

הזנחה והתעלמות מחרדות – עלול להגביר חלילה את המצב לכדי הפרעה כרונית חמורה יותר. חוששים מחרדה? בואו ונצא מזה!

______________________________

 

  1. אז איך זה מגיע?

אין סיבה אחת ש'אשמה'.. המדובר הוא בכמה וכמה סיבות, שלפעמים כמה מהן משולבות יחד.

  • גורמים פסיכולוגים:
  • חוויות טראומטיות מהעבר
  • היחשפות או התעניינות מוגברת במאורעות קשים 
  • הרגלי חיים למצבי לחץ ומתח קיצוניים.
  • הרגל חשיבה שלילית כי ההתפתחות תהיה לרעה
  • הזנחה רגשית,

 

  • גורמים ביולוגים במוח:  
  • נטייה גנטית – תורשתית.

 

  • גורמים סביבתיים:
  • חוסר יציבות משפחתית.
  • בדידות. 
  • בסביבתכם מדברים כל היום על דאגות ומתחים? סביר להניח שזה ישפיע עליכם.
  • תנאי חיים קשים בשנות הילדות

 

מתנה לצאצאים!

כשאנו חיים עם 'חרדות', אנו מורישים זאת לצאצאינו, המעתיקים מאתנו את הרגשות הללו לתחומים שונים בחייהם. הם מוותרים על הירושה הזאת…

______________________________

 

  1. מה מגביר סיכון לחרדות?

הנה נקודות נוספות העלולות להגביר את הפרעת החרדה:  

  • חוסר שינה,
  • תזונה לא מאוזנת
  • חוסר בפעילות גופנית
  • לחץ יומיומי

 

חשוב לך לדעת:

השפעות של אסונות טבע ומאורעות אימה, כמו מלחמות ופיגועים, עלולות ליצור ולהעצים הפרעות חרדה. לכן, חשוב מאוד שלא לעסוק הרבה מדי בנושאים אלו, ובוודאי שלא להיחשף לתכנים או לתיעודים חמורים.

 

______________________________

 

  1. רוצה לפתור את זה! איך?

ישנם כמה ערוצים המעניקים פתרונות וריפוי, כאשר בדרך כלל מומלץ לשלב יחדיו כמה מהם, וכדאי מאוד להיעזר באנשי מקצוע.

    1. טיפול קוגניטיבי: כדוגמת CBT, הוא הטיפול הנפוץ ביותר.
      לצד טיפול זה, לרובם מומלץ לשלב גם סיוע טיפול תרופתי (ולפחות בשלבי תחילת הטיפול).
  • תרופתי: ישנן תרופות המפחיתות את החרדה.

דרכי טיפול נוספים: 

  1. הרפיה: תרגולי נשימות עמוקות וכד', 
  2. תמיכה חברתית: שיחה עם בני משפחה או חברים, ..
  3. אורח חיים בריא: התעמלות, תזונה טובה, ושינה מספקת – ביכולתם להפחית משמעותית את הסימפטומים של החרדה.  

 

רוצה סיוע והדרכה? אנחנו כאן לעזור לך בכל מצב (וללא עלות)! 

והכי חשוב:
ככל שהטיפול מתחיל מוקדם – כך הוא יהיה יעיל יותר!
אז למה להמתין?..

______________________________

  1. ומה נעשה בכדי למנוע את זה?

נתחבר רגשית לגישה חיובית:

  • נפסיק הרגלי מחשבות שליליות. ההיפך הוא הנכון: במקום בבעיות ובכשלונות – עלינו  להתמקד בפתרונות ובהצלחות.
  • נימנע מהעמסת יתר של משימות ונתכנן את הזמן בצורה מסודרת.
  • נזהה מצבי לחץ ונתמודד איתם לפני שהם מחמירים.
  • נלמד לקבל חוסר ודאות ולא להילחץ מדברים שאינם בשליטתנו.
  • נפתח גמישות מחשבתית ונזכור שכל קושי ומצוקה הוא נקודת אור ללמידה וצמיחה.

ניהול לחצים יומיומיים:

  • נשלב פעילות גופנית באופן קבוע. הפעילות משחררת חומרים המשפרים את מצב הרוח.
  • נימנע מצריכת יתר של קפאין, אלכוהול ועישון, שעלולים להחמיר חרדה.
  • נישן טוב! (כמה שזה קשה:)
  • נאכל טוב!  
  • נתרגל נשימות עמוקות.

טיפוח קשרים חברתיים תומכים:

  • נקיף את עצמנו באנשים חיוביים שמעניקים תמיכה והבנה.
  • למה לשמור הכל בפנים? כדאי שנשתף חברים או בני משפחה בתחושותינו.. 
  • לא נהסס לפנות לעזרה מקצועית, וכמה שיותר מוקדם!

 

ילדים! אין מה לפחד! כך נמנע חרדה אצל ילדינו:

יצירת סביבה רגועה ותומכת

  • ניצור סביבת ביטחון – שהילד ירגיש שיש לו על מי לסמוך.
  • נעודד פתיחות רגשית, כך שהם ירגישו בנוח לשתף בחששות שלהם.
  • נגיב ברוגע כאשר הם מפחדים או מודאגים
  • נימנע מלחץ מוגזם: בלימודים או בחברה.

ללמד התמודדות עם פחדים ולחץ

  • נעזור לילדים לזהות את הרגשות שלהם ולקרוא להם בשם (למשל: "אני מרגיש לחוץ כי…").
  • נחזק חשיבה חיובית – לעודד אותם להסתכל על הפתרונות ולא רק על הבעיות.
  • נלמד אותם ש"טעויות זה בסדר" ושלא צריך לפחד להיכשל.
  • מסוגלים? זה כדאי: ללמד אותם טכניקות הרפיה כמו נשימות עמוקות.

 

הימנעות מלחץ מיותר ודרישות מוגזמות

  • לא נפעיל עליהם לחץ אקדמי או חברתי מוגזם.
  • ניתן להם מרחב ביטוי ולהימנע מהשוואות לאחרים.
  • נעודד משחק חופשי ופעילות גופנית, המפחיתים מתח.

עלינו לטפל בעצמנו כדי שנוכל להיות מקור יציב ובטוח גם לילדינו!

 

______________________________

מילה טובה מ'לחיות!':

אם הגעת עד לכאן, סימן שיש לך אחריות אישית! 

התוכן כאן חשוב מאוד, ניקח זאת לתשומת לבינו.

מאמרים נוספים: