מה החכמה להילחם על החיים רק מול סכנה קיומית?
היתרון הגדול הוא לדעת לחיות ולשגשג גם מול המשברים והקשיים
שבחיי שגרה יש לך את הכח להחליט על חייך! 

קושי ומשברים – חלק מהחיים

1. משברים הם ממש לא תופעה נדירה ובלתי צפויה, אלא חלק ממהות החיים.

החיים מושתתים על חוויות שכאלו – וכמעט בכל תחום שהוא.
אישי, כלכלי, משפחתי, קהילתי, בטחוני. ובעצם, היכן לא? ככל ואנחנו מכירים בכך – נעבור זאת בהצלחה ובהעצמה.

2. משבר נקודתי – שיישאר נקודתי

הכלל הראשון הוא שלא להרחיב את המשבר לתחומים אחרים.

לכל אחד יש תחומי חיים שונים. משפחה, עיסוקים, סביבה חברתית, קהילה ועוד. אם חלילה, בכל כאב וקושי שאנו חווים בתחום מסוים, אנחנו 'מתרסקים' לגמרי גם בשאר תחומי חיינו – אז כיצד אפשר שיהיו לנו חיים טובים?  

נזכור: כשיש לנו משבר או קושי בתחום מסויים – אנחנו נמשיך חזק בשאר התחומים!

 3. כמעט בכל שגשוג – יש שבר

כמעט בכל תחום, כשאנו עולים דרגה בחיינו, אנו פוגשים קשיים ומשברים. 

הסיבה, כיוון ואנו נאלצים לגשש באפילה, לבצע דברים שלא עשינו מעולם ולרכוש מיומנויות חדשות שלא היכרנו, סביר להניח שיתכן ויהיה שם משבר או קושי.

נו, אז מה הבעיה? נתקדם! לא נתפעל מהתמודדויות ומשברים, כי הם מפתח להצלחה שלנו. 

4. כמעט בכל משבר – שגשוג

כמעט מכל קושי ומשבר ניתן לקחת תובנות לחיים, לצאת מהמצב הקשה עם חוזקות.

בעת משבר אנחנו מסוגלים ליזום וליצור פתרונות שלא היינו מבצעים בשגרה, ובנוסף, לעיתים הצורך שלנו לפיתרון הוא חזק ביותר, ויש לנו יותר תעוזה לקחת את המשבר וליצור ממנו חיים חדשים.

המציאות מוכיחה הפתעות עצומות לאלו שהשקיעו בהצלחתם למרות המשברים! 

5. אחריות שלי – ורק עלי

הנטייה של האנושות היא לזרוק את האחראיות על אחרים. אבל בינינו, זה פשוט לא רלוונטי. מה שהכי חשוב להבין: איפה אני בסיפור של חיי.
לעולם – אבל לעולם – לא נאשר לעצמנו להפסיד את חיינו בגלל גורם חיצוני, בגלל מישהו שעשה משהו, או בגלל שבתחום מסויים קרה מה שקרה.

נשנן היטב: "בכל מצב, אני – ורק אני – אחראי על חיי".

6. איך לצאת? בחירה אישית

נכון, משברים זה לא נעים, והיו מעולם גם טרגדיות, אך מפעים לראות בכל פעם מחדש את האנשים שיודעים להתחזק ולצאת מהמשבר עם חוסן אישי עוצמתי, ומוסיפים ערך מוסף לחיים שלהם.

נזכור, בכל משבר יש תכלית. בורא עולם נתן לנו את כח הבחירה לבחור איך לצאת מהמשבר. הבחירה שלנו – לצאת מחוזקים!

7. מה 'לא' ומה 'כן'?

מה 'לא' אנחנו כבר יודעים. אי אפשר ואי אפשר. אבל זה לא מקדם אותנו בשום-כלום.
נשאל את עצמנו "מה כן אנחנו יכולים לעשות"? המחשבה והניסוח של 'מה כן'? – היא הדרך להתמודדות! 

אגב, גם כשלא מתאפשר לבצע מאומה (מציאות נדירה), מחובתנו לחוות כך את חיינו באופן רגשי. להתהלך עם תחושה של חיפוש ורצון לבצע מה שכן אפשרי (בכדי לשמר את הנפש והתודעה שלנו).

8. בלי תנאים, בלי דחיות

זמן משבר וקושי זה לא הרגע לתנאים.

"עוד חצי שנה", "בתנאי שהם יפסיקו", "אחרי שיירגע קצת", התנאים האלו לא מקדמים אותנו לאף מקום. נבחר מה ניתן להתקדם – ועכשיו.

עכשיו! 

נזכור שלקב"ה יש דרכים רבות להביא לנו חיים והצלחה, וכשאנו נעשה את השתדלותנו, בס"ד נגיע אליהם.

9.להגביר כאב? ממש לא!

משברים, וכדוגמת המלחמה הנוכחית, יש בהם צער רב. אך אין שום עניין ערכי להגביר את הכאב לממדים אדירים, אין מנהג קדום או הידור בקודש להיחשף לפרטים בהיקפים הכי רחבים, ולכאוב עד בלי די. אין כזאת מצווה. 

נפש נורמטיבית לא מסוגלת להכיל גודל של טרגדיה עצומה, ואין זה מתפקידינו וייעודינו להעמיס על עצמנו כאבים וייסורים שהנפש שלנו לא יכולה להכיל אותם.

10. לא היה? לא היה.
להפסיק להרהר ולדמיין אחר נבואות זעם עתידיות, תיאוריות מפחידות וחששות דמיוניות. 99% מהם – לא נכון, והאחוז שנותר  – גם הוא בספק גדול. חבל להשבית את מערכות החיים שלנו עבור זה.

במקביל, מתוך אחריות, כמובן יש להיערך נכונה לתנאים הקיימים ולכל סיטואציה ריאלית.

11. המסלול המופלא

מודל כנ"ף המקצועי – הוא מסלול יסודי ומיוחד שמצעיד אותנו צעד אחר צעד באופן בטוח, החל משלב ההישרדות והבהירות הרגשית, ועד לשלב ההתפתחות וההצלחה. 

חשוב לציין, כי התובנות הבסיסיות של המודל קיימות כמעט תמיד ובכל תחום בחיינו. כדאי מאוד להכיר ולשלב אותם בתהלוכות חיינו.

12. ועוד מילה לסיום.

בסוף – הרי יש סיום. נחזור לשגרה. וכפי שחזרנו לשגרת החיים גם אחרי המלחמות הנוראות שהיו בהיסטוריה היהודית.

מי מחליט מתי הרגע המכונן בו אנו מפסיקים להתעסק כל הזמן ב'משבר', ומתחילים להשקיע בנו ובדורותינו? כל אחד מקבל את ההחלטה לעצמו. 

רגע, אולי זה כבר מעכשיו?..