גם אתם יכולים לעזור!

בשבוע האחרון נאלצנו להתמודד עם מתח ואי-וודאות ביטחונית.
לא ברור כיצד יתפתחו הדברים ומתי יסתיימו.

הלימודים במוסדות הלימוד בוטלו, ושגרת החיים שובשה.
הפחד מהלא נודע – גורם לכולנו חרדה.

אירועים אלה, הכרוכים באי וודאות, משפיעים על המצב הרגשי של מבוגרים ושל ילדים כאחד, ומגבירים חששות ופחדים מפני העתיד לקרות.

בזמנים כגון אלו, עיניי הילדים נשואות אל המבוגרים, ודרכם הם מושפעים במתן פרשנויותיהם למציאות.

זהו זמן יקר וחשוב להעברת מסרים מרגיעים ומאוזנים, ולמתן מידע ענייני המותאם לגיל הילדים. בראש ובראשונה, חשוב מאד לנהל שיח פתוח עם הילדים ולשדר להם את התחושה כי המבוגר נמצא שם בכל עת בשבילם.

להלן מספר כללים חשובים מאת עו"ס קליני אברהם ביטקין, מנהל מקצועי בארגון 'לחִיותֹ!'

מי שמוכן – מוגן!

1. ילדים חשופים לקטעי מידע – מידע חלקי עשוי להגדיל תחושת חוסר אונים ותחושת סכנה. לכן, הקדימו את התלמידים ופיתחו איתם שיחה – ביוזמתכם – על המצב הביטחוני. מטרת השיחה תהיה לשדר להם כי אתם, המבוגרים, יודעים כיצד להתנהל במצב מורכב ולשמור עליהם. בנוסף, זו תהיה הזדמנות נהדרת לחזור ולשנן איתם את כללי ההתנהגות הרצויים בזמן אזעקה. שינון זה גם יוכל לשמור על ההשתדלות הנדרשת בזמן סכנה, וגם יגביר להם את תחושת השליטה במצב.

2. משמעות האזעקה – במהלך השיחה (בין אם היא נערכת ביוזמתכם ובין אם היא נערכת לבקשת הילד), הסבירו לו את הדברים בפשטות:

   • מהי אזעקה?
   • מי מפעיל אותה, ולאיזו מטרה?
   • מה ההבדל בין אזעקה המזהירה מסכנה אפשרית ובין הצפירה כמו ביום הזיכרון?

   הסבר זה נחוץ כדי לאפשר לילדים לעשות הבחנה בזמן אמת בין סוגי אזעקה שונים.
   ספרו במילים פשוטות ובמשפטים קצרים ככל הניתן על המצב הביטחוני. ככל שגיל הילד קטן יותר, השתמשו במשפטים פשוטים וקצרים יותר.
   הימנעו מסיפורי דרמה, מהגזמות או מפירוט מיותר. העובדות הבסיסיות ביותר הן החשובות.

3. תנו לילד את הזמן ואת המקום לשתף – תמלול הדברים עוזר לעבד את החוויה ולאוורר את התחושות. ניתן להיעזר באמצעים כמו ציור, סיפור, הצגה או חומרי יצירה שונים כדי לאפשר לילד לבטא את תחושותיו באופן הנוח לו והבטוח ביותר.

בזמן אירוע מסכן חיים:

• שמרו על רצף פעולות מרגיעות: כניסה למרחב מוגן, קריאה בשמם של כל בני המשפחה בנחת, אמירת פרקי תהילים קבועים, שיר מרגיע שבני המשפחה מעדיפים או סיפור מעניין. ניתן לייחד תעסוקה לזמנים אלו, כגון ציור או משחק מיוחד, שיעסיקו את הילדים בזמני המתח.

• תנו לילד תפקיד – ביצוע מטלות פשוטות ומשימות יזומות עוזר להחזיר את תחושת השליטה גם במהלך הסיטואציה הקשה. תוכלו לכוון את הילד לפעילות אקטיבית שתפחית את רמות החרדה. עודדו פעילות גופנית: משחקי תנועה, ריקוד ואפילו שירה יכולים גם הם לשחרר מתחים.

• 'סגירת אירוע' – זהו תהליך חשוב ביותר לאחר חלוף האירוע הטראומתי. חשוב מאד לסגור לילד את החוויה במשפטים קצרים: מה קרה, מה היה החלק שלנו בו, מה קורה עכשיו ומה הולך לקרות הלאה, תוך דגש מיוחד שהאירוע המאיים הנוכחי כבר הסתיים.

• כל ילד חווה אחרת – בזמן אירוע וגם לאחריו, שימו לב לילדים הרגישים במיוחד. ילדים ומבוגרים מגיבים באופן שונה זה מזה. אם נראה לכם שילדכם (או מבוגר בסביבתכם) זקוק לסיוע מיוחד, גשו בהקדם לקבל ייעוץ מאת גורם מקצועי.

חזרה אל השגרה

• שמירה על השגרה הבריאה – לאחר חלוף הסכנה, נסו לשמר את השגרה ככל הניתן. להרגלי החיים יש כוח חזק של שמירה על היציבות הרגשית.

• "החרדה היא תחושה בלתי נעימה, אך היא טבעית ואפילו רצויה", מרחיב הרב משה פרלייגר שליט"א, מייסד ומנכ"ל הארגון.
"פחד הוא כוח מניע שבורא עולם טבע בנו כדי שניזהר ונשמור על עצמנו. אין צורך לחשוש מהפחד, אלא לנהל אותו."

• פרק תהילים ותפילה, ולהבדיל – תרגילי הרפיה של נשימות עמוקות וחשיבה על דברים מרגיעים, יעזרו לכם לשמור על רגיעה למענכם ולמען בני משפחתכם.

בכל מקרה, זכרו שאינכם לבד. בכל שעה ובכל זמן, המוקדנים של 'לחִיותֹ!' ישמחו לעזור לכם באמצעות שיחת טלפון, תוך שמירה על דיסקרטיות ואנונימיות מלאה – וללא עלות.

מס' הטלפון של המוקד:
0747-800-380
לסיוע רגשי ונפשי מיידי. בשלוחות נפרדות לגברים ולנשים.
המוקד בהכוונת גדולי ישראל ובהנחיה מקצועית המאושרת על ידי משרד הבריאות.